#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תסט.
באלו אופנים מותר לבעל המזון להציל אפילו מאה סעודות ובאלו
אופנים רק שלש סעודות? "	"לרב הונא בא להציל בסל אחד
מציל אפילו מאה סעודות בא לקפל בסלים הרבה אינו מציל אלא ג' סעודות <sup>ריב</sup>. לר' אבא בר זבדא אמר רב כשבא לקפל בסלים
הרבה לאותה חצר אפילו מאה סעודות ולחצר אחרת רק שלש סעודות, וכתבו התוס' (ד""ה
אידי) דלר' אבא אין חילוק בין לקפל ובין להציל ואפילו להציל בסל אחד לחצר אחרת לא
התיר אלא שלש סעודות. ומבואר בגמ' דאם פירש טליתו וקיפל והניח כבא להציל דמי ויכול להציל אפילו מאה
סעודות <sup>ריג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריב.  הר""ן הביא דברי
הרי""ד שאחרים רשאים להציל אפילו כמה ואפילו בכלים הרבה, דדוקא לבעל הבית הוא דחיישינן דלמא אתי לכבויי
אבל באחרים ליכא למיחש שהרי הדליקה גורמת להם שיוכלו לזכות מן ההפקר. עוד כתב
הר""ן דכיון שזה הפקר אינם בהולים ואין חשש כיבוי.
<br>ריג.  כתב הר""ן דנראה
מדברי התוס' לעיל יט,ב שאפילו קיפל והניח כלים הרבה תוך כלי אחד כבא להציל דמי ושרי אבל מדברי רש""י
נראה דדוקא כששופך מה שבאותם כלים לתוך כלי אחד הוא דשרי אבל במוציא כלים הרבה אע""פ שהם מקופלים בתוך
כלי אחד כבא לקפל דמי ואסור.</span>"	שבת קכ. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תע.
האם מותר 1) לנער טבלה שיפול הנר שעליה
2) לפתוח דלת כשנר אחורי הדלת 3)
לפתוח דלת כנגד המדורה? "	"1) במניח אסור דנעשית הטבלא בסיס לדבר האסור ואסור
לטלטלה כדי לנערה. בשוכח הנר על הטבלא מבעוד יום מותר, וכתבו התוס' (ד""ה מנער)
דמיירי דליכא שמן בנר או בנר שכבה <sup>ריד</sup> אבל בנר עם שמן אסור משום
מכבה <sup>רטו</sup>.<br>2) לר' יהודה אסור. לר' שמעון
לדעת התנא מותר דאינו מתכוין ולדעת רב אסור דהוה פסיק רישיה.<br>3) ברוח שאינה מצויה אסור.
ברוח מצויה אביי אסר שגזר אטו רוח שאינה מצויה ורב יהודה התיר שלא גזר. וכתבו התוס' (ד""ה מר) שהלכה כאביי דהוא בתראה והנ""מ כשהמדורה קצת קרובה
אצל הדלת.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ריד.  וברשב""א הוסיף או
בנר שעוה, וכתב שלערוך הסובר דפ""ר דלא ניחא ליה שרי מיירי אפי' יש שמן בנר.
<br>רטו.  ולערוך דס""ל
פ""ר דלא ניחא ליה שרי אסור רק בפתילה וצריך להבהבה או שנהנה בשיור השמן והפתילה, רשב""א.</span>"	שבת קכ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תעא.
מה סברת החולקים 1) בגרם כיבוי 2) בטבילת מצוה
כש ֵשם על בשרו בלא גמי 3) לבעל קרי לטבול ביוה""כ אחר המנחה? "	"1) לכו""ע מדאורייתא מותר דכתיב לא תעשה כל מלאכה,
עשייה הוא דאסור גרמא שרי. ר' יוסי אסר שחשש שמתוך שאדם בהול על ממונו אי שרית ליה אתיי לכבויי. ורבנן לא חששו
לכך.<br>2) לר' יוסי יטבול - סבר טבילה
בזמנה מצוה ויניח ידו על השם. לרבנן אסור לטבול - סברי טבילה בזמנה לאו מצוה ואם לא ימצא גמי היום ימתין עד
למחר, דאסור לעמוד בפני ה' ערום ולא סגי להניח ידו שמא ישכח וירים ידו.<br>3) לרבנן יטבול - סברי טבילה
בזמנה מצוה. לר' יוסי בר' יהודה אינו צריך לטבול - סבר טבילה בזמנה לאו מצוה, ולרש""י ס""ל כרב שתפילת
נעילה בלילה ויטבול בלילה ולתוס' (ד""ה הכי) דאיירי
שכבר התפלל נעילה."	שבת קכ: - קכא.		
